הפרעת קשב וריכוז הינה תופעה שקיימת אצל רבים מהאוכלוסייה. רבים מהסובלים ממנה מגלים אותה בילדותם ואם לא - לקראת חייהם האקדמיים. מי שאובחן כבעל בעיות קשב וריכוז בילדותו, לרוב גם קיבל ריטלין.
מי שסובל מהפרעות קשב וריכוז חש פעמים רבות תיסכול אדיר וחוסר מימוש עצמי. הדבר מתבטא בתחושת קושי בביצוע מטלות והגשמת חלומות ובאופן כללי בקבלת החלטות.
לרוב, אלו אנשים שחושבים אחרת. אנשים יצירתיים, חדשניים, בעלי חזון. אנשים שדברים פשוטים יהיו מורכבים עבורם, אך דברים מורכבים יהוו אתגר ויעוררו את יצר ההרפתקנות שבקירבם. הם מלאים בסתירות ובניגודים. מורכבים. אין ספק שעבורם בדיקה טובה יכולה לעזור. התיסכול שהם חשים מאי יכולת ביצוע פעולות פשוטות - יכול להיות הרסני עבורם מבחינת הביטחון העצמי שלהם, הערכתם העצמית.
לבעלי הפרעת קשב וריכוז יש קושי רב בשימור מערכות יחסים ותיחזוקן - למרות שהם חשים צורך עז בחברים מסביבם. אלו אנשים שיקחו יותר סיכונים מ"האדם הפשוט". סיכונים שיכולים להוביל אותם לדברים מאוד טובים, אך לעיתים גם לתוצאות הרסניות.
טיפול בבעלי הפרעות קשב וריכוז יכול לסייע להם בהתמודדות היומיומית עם מטלות פשוטות. פתרונות כגון - רשימות לתיזכורת, קשירת חפצים לגוף וכו' יכולים לסייע (עד כמה שזה נשמע מוזר.. ).
רבים מהסובלים מ- ADHD ינסו להסתיר את ההשפעות של תופעה זו. על כן אנו ממליצים לבצע אבחון קשב וריכוז על מנת להקל עליהם וכן להציג בפניהם את הדרכים להתמודדות.
ילדים רבים כיום מתקשים להתמודד עם סדר היום האינטנסיבי שמוטל עליהם.
אם זה בגן או בבית ספר - לילד קשה מאוד לשבת מרוכז ובשקט כל כך הרבה שעות.
מורים/ות, גננים/ות מעדיפים שילדינו יהיו שקטים וממושמעים - כדי שהם יוכלו לעשות את עבודתם בצורה קלה ונעימה יותר. ועל כן אם ילד לא שקט במהלך פעילויות שונות - לרוב נאמר עליו שהוא בעל הפרעת קשב וריכוז. לעיתים נדמה שישנה ממש קונספירציה שלמה כנגד הילד הקטן שבסך הכל רוצה לשחק וקצת מתקשה לשבת בשקט שעות על גבי שעות.
חשוב לשים לב, אם לילד יש סקרנות בריאה לנושאים שונים או שבאמת יש לו קושי אמיתי בלימודים, קושי התנהגותי מול חבריו לכיתה, כעסים, התנהגות אימפוליסיבית ועוד. אנו צריכים לזכור, ילד בריא צריך להשתולל ולשחק. ואני מודה - גם אני כאדם בוגר, לא אוהבת לשבת יום שלם (דבר שאני צריכה לעשות במסגרת עבודתי) ולעיתים אף מתקשה בכך. אין ספק שאני מנסה לאתר פתרונות עבור נושא זה ואכן בדיקה טובה יכולה לעזור לכולנו.
החברה שלנו הפכה לשאפתנית בצורה יוצאת דופן בשנים האחרונות. לכן ניתן לראות יותר ויותר הורים מבצעים איבחונים להפרעות קשב וריכוז לילדיהם. כי אם הילד לא הצליח לשבת מרוכז בשיעור מסויים או נכשל בבחינה כלשהי - המסקנה המיידית תהיה שיש לו בעיות קשב וריכוז. חבל שאנו מסיקים מסקנות לא נכונות כל כך מהר.
הורים רבים משקיעים כספים רבים עבור ילדיהם בכל תחום שהוא. וכמובן בתחום שעלול להיות גורם המקשה על ילדיהם להתפתח בעתיד. ציונים והצלחה בלימודים בהחלט גורמים לילדים לביטחונם העצמי לעלות. כי מן הסתם הם משווים עצמם לחבריהם.
הדימוי העצמי שלהם מורכב מנושא זה. חשוב שההורים יסבירו לילדים שגם אם הם לא מצליחים בתחום אחד - הם טובים באחר - וכמובן שכדאי גם לסייע להם להצליח בתחומים בהם הם טובים יותר או אוהבים יותר באמצעות טיפוח ומיקסום יכולותיהם. זאת ניתן לבצע במסגרת הבית ספרית או באמצעות חוג אחר הצהריים.
יש עוד דברים רבים שחייבים להיאמר בנושא הנ"ל.
על כך אכתוב בהמשך.
בברכה,
לירית
הי,
ברוכים הבאים לבלוג שלי הנקרא "קשר". אז קודם כל.. מי אני?
שמי לירית ואני בוגרת תואר שני במנהל עסקים. התואר הראשון עסק בתחום של מדעי החברה - קרימינולוגיה-סוציולוגיה ואנתרופולוגיה. כפי שניתן להבין, התנהגות בני האדם זה נושא שמעניין אותי מאוד. עסקתי גם בתחום של משאבי אנוש במשך כ-6 שנים. יצא לי לא מעט לבחון ולראות כיצד אנשים נוהגים בכל מיני מצבים. מאוד מעניין אותי להבין דרכי בני האדם, לשאול ולהבין את בחירותיהם, להבין מה מניע אותם - זה יכול להיות מניעים חומריים, ריגשיים ועוד.
בבלוג הזה אני אכתוב רבות על אנשים בכל מיני היבטים.
אחד הדברים שראיתי עוד מימי ילדותי - זה התנהגות של ילדים. איך הם מתנהלים בכיתה, בהפסקה, ליד חבריהם וליד מוריהם. היו ילדים בעלי ביטחון עצמי גבוה, ילדים שמפריעים, ילדים מוצלחים, ילדים מקובלים, כאלו שמופנמים, ביישנים ועוד.
בדיעבד הבנתי שלרבים מהם יש קושי בלימודים מכל מיני סיבות - עצלנות, אי אהבה למקצוע מסויים, חוסר חיבור למורה, והדבר שבתקופתי היה פחות מקובל להבין (ואני לא כזו זקנה.. כן?) - זה שיש ילדים רבים בעלי בעיות קשב וריכוז. בעיות כאלו שאם היינו יודעים אז- בדיקה טובה היתה עוזרת להם להצליח יותר בלימודים, מגבירה ומשפרת את ביטחונם העצמי והכי חשוב - מונעת תיסכולים.
בכלל - אחד האתגרים הגדולים עבור הורה היא איך לגרום לילד שלו להיות בעל ביטחון עצמי.
על כך אכתוב בבלוג הבא.
אשמח לתגובותיכם,
לירית
